מדינת ישראל היא מדינה שיש בה לא מעט סיכונים, כשהסיכון העיקרי המוכר הוא הסיכון הביטחוני. יש תקופות שקטות יותר ושקטות פחות, ולא מעט משאבים מושקעים בשמירה על בטחון המדינה. אך יש סיכון נוסף בישראל שלא נוגע לאף גורם אנושי. הסיכון הוא סיכון מפני רעידת אדמה חזקה, רעידת אדמה שתזרע הרס רב ותגבה קורבנות והמומחים מזהירים מפני רעידת אדמה כזו כבר שנים ארוכות.
בדיוק בגלל זה יש תקן ישראלי לעמידות בפני רעידות אדמה, תקן ת"י 413 אשר מחייב משנת 1980. קבלן לא יכול לבנות באילו סטנדרטים שהוא רוצה אלא חייב לעמוד בתקן המחמיר שנקבע, בכדי שהמבנה אותו הוא בונה יהיה בטוח. אבל מה עם כל אותם מבנים שנבנו לפני שנת 1980? האם הם מועדים לפגיעה בעת רעידת אדמה? התשובה היא: כן. צריך לחזק אותם וצריך לבדוק אותם מה שאמור לעלות למדינה הרבה מאוד כסף, ובדיוק בשביל זה הומצאה תמ"א 38.
כל הצדדים מרוויחים
אז מהי אותה תמ"א 38? מי יכול ליישם אותה? תמ"א 38 היא תוכנית אשר מטרתה היא אחת – שיזמים וקבלנים ירצו לבצע עבודות חיזוק למבנים, תוכנית שאמורה לתמרץ אותם על ידי הענקת זכויות בנייה מוגדלות. בנוסף, הקבלנים והיזמים הללו גם ייהנו מבירוקרטיה מופחתת בכדי שיוכלו להתחיל את הפרויקט במהירות.
איך זה עובד? היזם פונה לדיירים ומציע להם לבצע עבורם את עבודות החיזוק. הוא מציע להם הטבות מסוימות בדמות הרחבת הדירה שלהם, הוספת מרפסת חדשה לדירה, הקמת מעלית או כל "מתנה" אחרת שהתאם למה שהוועדה המקומית מאשרת, ובתמורה הוא הוא יכול להקים עד 2 קומות בהן הוא יכול לבנות דירות חדשות או להרחיב את שטח הקומה שמתחת. הוא מוכר כמובן את הדירות לאחר שהוא בונה אותן ומזה הוא מרוויח. כך כולם מרוויחים – הדיירים שמקבלים מתנה בעלת ערך רב על הפרויקט ועל אי הנוחות שכרוכה בו, היזם או הקבלן שבונה דירות נוספות ומוכר אותן והמדינה שלא צריכה לממן את פרויקט החיזוק אלא מעבירה אותו ליזם פרטי שיעשה ויממן בעצמו.
הקלות בתמ"א 38 בהרצליה
כפי שציינו הוועדה המקומית היא זו שמחליטה אילו הקלות והיתרים מקומיים יהיו במסגרת מה שמאפשר החוק. זאת הסיבה שבהרצליה חשבו איך לסייע לאזרחים ואיך לקדם עוד ועוד פרויקטים של תמ"א 38, ואם עד לא מזמן אפשר היה בהרצליה לקבל זכויות בנייה על תוספת בנייה של קומה אחת עליונה, הרי שהיום יש אישור לקומות נוספות כמו גם לאישור בנייה במגרש אחר בזכות חיזוק המבנה.
אין ספק שתמ"א 38 היא תוכנית יצירתית, תוכנית שאמורה לפתור את בעיית מימון הפרויקטים הללו. זו דוגמא לכך שאם חושבים מחוץ לקופסא אפשר לעשות דברים, אפשר לייצר שינויים ואפשר להפוך את החיים של כולנו לנוחים יותר ובטוחים יותר.
